שטיפת מעיים

שיטת ניקוי המעי הגס הטבעית התחילה ביוון העתיקה. בארה"ב הפכה שיטה זו לפופולארית בין השנים 1920 עד 1930. אך כאשר התיאוריות מאחורי השיטה איבדו את תמיכתן, היא יצאה מהאופנה. יחד עם זאת, לאחרונה, ניקוי הגס באמצעות שיטות כגון תה, אנזימים או שטיפה, זוכות לתחייה מחודשת.

פסק הדין הסופי לגבי יעילות שטיפת מעיים עדיין לא נקבע, זאת משום שקיימים מעט מאוד מחקרים בנושא. מאמר זה מסייע לקבלת ההחלטה אם שיטת ניקוי רעלים זו מתאימה לצרכים האישיים ולשיפור תסמיני תחלואה.

תיאוריית שטיפת מעיים

אחת התיאוריות העיקריות מאחורי שיטה זו לניקוי רעלים היא אמונה עתיקה הגורסת כי בשר שאינו מעוכל ומזונות אחרים גורמים להצטברות ליחה במעי הגס, היוצרת רעלים החודרים לזרימת הדם ומרעילים את הגוף. הסברה הרווחת היא שרעלים אלו גורמים למגוון נרחב של תסמינים כגון עייפות; כאבי ראש; עלייה במשקל; ואנרגיה נמוכה.

שטיפת מעיים לניקוי רעלים משפיעה על מערכת העצבים. הראיות להנחה זו הם שהרפלקסים במעיים משפיעים על כל מערכת העצבים. למעשה, מגוון נרחב של תסמינים נגרמים כתוצאה מעצירות ומטופלים באמצעות חוקנים. אם חוקנים מתאימים לניקוי המעיים, לשיטת השטיפה יש השפעה זהה.

המטרה העיקרית היא לנקות את המעי הגס מכמויות גדולות של פסולת עמידה ורעילה הנצמדת לדפנות המעיים, כמו גם לשפר את חיוניות הגוף. מטרות אחרות כוללות שיפור המצב הנפשי; שיפור תפקוד המערכת החיסונית; ירידה במשקל; והפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס. שטיפת מעיים נחקרה אף ביחס למספר בעיות בריאותיות, הכוללות בריחת צואה או דליפת מעיים; עווית במהלך קולונסקופיה; גמילה מסמים; ולפני ובמהלך ניתוח מעיים.

אופן ביצוע שטיפת מעיים לניקוי רעלים

קיימות שתי שיטות עיקריות לניקוי המעי הגס. אחת כרוכה בקניית מוצרים, והשנייה כרוכה בהתייעצות עם רופא לגבי שטיפת המעי הגס.

ניקוי מעיים עם תוספי אבקה או נוזל

שיטה זו מבוססת על צריכת מספר תוספים המשמשים לניקוי המעי הגס, באמצעות בליעה או דרך פי הטבעת. כך או אחרת, הרעיון הוא לסייע למעי הגס לשטוף החוצה את תוכנו. ניתן למצוא מוצרים אלו בחנויות מזון בריאות, סופרמרקטים או בתי מרקחת. הם כוללים חוקנים; משלשלים מסוגים ממריצים ושאינם מעוררים; תה צמחים; אנזימים ומגנזיום.

שטיפת מעיים

הגרסה המודרנית הראשונה הומצאה לפני מאה שנים. היום מבוצעת השיטה באופן זהה מעט לחוקן, אך היא כרוכה בשימוש בהרבה יותר מים, ללא ריחות נלווים או חוסר נוחות. כשהמטופל שוכב על שולחן, ומספר ליטרים של מי משאבה בלחץ נמוך או חום מבוסס על כובד עוברים דרך צינור קטן המוחדר לפי הטבעת.

לאחר שמוחדרים המים למעיים, המטפל מעסה את הבטן, ומשחרר את המים כמו פעולת מעיים רגילה. התהליך גורם לשטיפת הנוזלים והפסולת מהמעיים, כשהמטפל חוזר על התהליך. כל טיפול עשוי להימשך עד שעה. הרופא משתמש במגוון לחצי מים וטמפרטורות ויכול או לא יכול לשלב את המים עם אנזימים, עשבי תיבול, קפה או פרוביוטיקה, תוספי תזונה המכילים חיידקים מועילים.

הביקורת על שטיפת מעיים

מבקרי השיטה אינם סבורים שהשטיפה מספיקה לניקוי המעי הגס, והיעילות עדיין אינה ברורה. ידוע שהגוף מסוגל לבצע לבדו את הפעולות הבאות:

• חיידקים טבעיים במעי הגס יכולים לטהר פסולת מזון.
• גם הכבד מנטרל רעלים.
• קרומים ריריים במעי הגס מפנים חומרים שאינם רצויים מהדם והרקמות.
• המעי הגס משחרר תאים ישנים אחת לשלושה ימים, למניעת הצטברות חומרים מזיקים.
• תכיפות פעילות המעיים הנורמאלית משתנה מאדם לאדם.
• הגדלת מספר היציאות אינה משפרת ירידה במשקל ואינה תורמת לניקוי רעלים, היות והגוף סופג את רוב הקלוריות לפני שהן מגיעות למעי הגס.